גמרא
פירוש
וְלֵימָא מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן הָא הדרן עלך המוכר את הבית
פרק ה – המוכר את הספינה
פרק ה – המוכר את הספינה
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ערך ארגליא ארגליא – אבילמדנו בהעלותך את הנרות בפסוק קח את הלוים מי שמכר לחבירו ספינה ולא פי׳ כלי ארגליא שלו מהו שיזכה בהן הלוקח כך שנו רבותי׳ (בבא בתרא עג.) מכר את התורן ואת הנס ואת האוגן פי׳ ארגליא כלים אלו המרגילים אותה (א״ב: פי׳ בלשון יוני כלי אומנות ופעולה). ערך ארזילא ארזילא – ב((בבא בתרא ע״ג.) פרק המוכר את הספינה ארזילי דימא בעל הערוך גריס אדילי עיין שם): ערך הגן הגן – ג(בבא בתרא עג.) מכר את התורן ואת הנס ואת ההיגין. ס״א עגינין ופירש׳ בערך עגן. (ובבראשית רבה י״ב אלה תולדות השמים) בשר ודם עושה ספינה בתחילה מביא קורות ואחר כך מביא חבלים ואחר כך מביא הוגגין ואחר כך מביא הנווטין אבל הקב״ה ברא הן ומנהיגן כאחד הה״ד כה אמר ה׳ בורא שמים ונוטיהם ונטהים כתיב. ואלה המלכים אמר רבי יצחק נמשלו אומות העולם לספינה מה ספינה עושין לה תורן ממקום אחד והוגין ממקום אחר כך שמלה ממשרקה שאול מרחובות הנהר. ערך מרצף מרצף – ד(שבת פא) אדמה כחותם המרצופין. (בבא בתרא עג.) לא מכר את העבדים ואת המרצופים (כלים פרק ב) הכרים והכסתות והשקים והמרצופין. (אהלות פי״ו) מצטרפין כחותם המרצופין פי׳ שקין גדולים שנותנין בהם הסחורות של ספינות (א״ב פי׳ בלשון יוני ורומי אמתחת וכיס). ערך נהג נהג – ה(בבא בתרא עג.) ואת כל המנהיגין פי׳ הם המשוטות שהמלחים מנהגין בהם הספינות. (בבא מציעא ח:) אמר רבי יהודה נחזי אנן דתנן (בפ״ח בכלאים) המנהיג סופג את הארבעים פי׳ המנהיג בשור ובחמור ודש או חרש סופג את הארבעי׳. ערך נס נס – ו(בבא בתרא עג.) מכר את התורן ואת הנס פי׳ בערך אדר. ערך אדרא אדרא – ז(בבא בתרא עג.) מאי נס אדרא וכן הוא אומר שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס והוא הקלע של ספינה. ערך אסקריא אסקריא – חתלא נפשיה באסקריאה (תענית כא.) (בבא מציעא סט) בגמ׳ דשמין פרה. ספינה נעשות לה אסקריא. בית הבנוי בספינה ובאסקריא בכל הבתים פרק י״ב (משנה נגעים ז׳). ס״א בספינה ובאסדא (נזיר נה.) בקרון ובספינה ובאיסקריאה (בבא בתרא עג.) תורן אסקריא וכן הוא אומר ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך (א״ב: אסקדיא באות דל״ת אסכדיא פי׳ רפסודות אבל אסקריא באות רי״ש הוא תורן). ערך עגן עגן – ט(בבא בתרא עג.) מכר את הנס ואת העוגין תני רבי חייא אילו עגינין שלה וכן הוא אומר הלהן תעגנה פי׳ הן הברזלים הגדולים שקושרין אותן בחבלים ומשליכין אותן לים להעמיד הספינה וסגרו על מסגר תרגום ויעגנון על עגנא ובבתי כלאים החבאו תרגום ובבתי ייסורין עגנהון לאשר בחשך הגלות רגו׳ לדעגינין. ערך משוט משוט – י(בבא בתרא עג.) כל המנהיגין אותה א״ר אבא אלו המשוטות אלוני׳ מבשן עשו משוטייך. ערך סיים סיים – כ(בבא מציעא עו:) לא סיימוה קמיה (בבא בתרא עג.) ור׳ אמי סיומיה הוא דלא סיימיה קמיה פי׳ לא השלימוה לפניו כלומר אמרו לפניו שקיבלם ולא ביררו לפניו שפיזרם לגוים. ערך אסכלה אסכלה – ל(בבא בתרא עג.) ת״ר המוכר את הספינה מכר את האסכלה פי׳ אסכלה כבש כדתנן עשה עכו״ם כבש לירד בו והוא עץ ארוך וחקוק בו חבקי׳ מקום נתינת פרסת הרגל ומושיטין אותו מן הספינה ליבשה ויורדין ועולין עליו ובלעז אסקל״ה אין צולין את הפסח לא בשפוד ולא באסכלה במשנת (פסחים עד) השפוד והאסכלה מלבנן באור במשנה בסוף (עבודה זרה ע״ה:) פי׳ אסכלה בלעז גרדי״לא וגם זו עשויה כמין מעלות (א״ב: פי׳ בלשון רומי סולם וכל כלי אשר לו שלבים כמו כלי מיוחד לצלות עליו מיני מאכל). ערך בצית בצית – מ(שבת קא.) אמר רב הונא הני בצייתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבע אמות אמר רבה לא נצרכה אלא להתיר בוצית שביניהן. (בבא בתרא עג.) ר׳ נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הבוצית סומכוס אומר מכר את הספינה מכר את הדוגית אמר רבא בוצית היינו דוגית רבי נתן בבלאה הוה קרי ליה בוצית כדאמרי אינשי הני בוציתא דמישן פי׳ בציתא ספינות קטנות שמהלכות לפני הגדולות במקום מים מועטין שאין הגדולות יכולות ללכת שם ונכנסין בקטנה ויוצאין ליבשה והיא קלה ומהלכת אפילו בביצה ולכן נקראה בוציא ומישן קורין ישמעלים מייסן והיא כקנה גדל במקום אגמי מים ובמקום ביצה יש גומא וקנין ועושין להן ספינות קטנות קלות ויש שעושין לספינות גדולות ספינה קלה שיש לה דפנות שהן מחיצות ובארעית החלל שהיא עשויה מן נסרים שתי וערב והמים נכנסין בה ולא תטבע לעולם ופי׳ זה כמו פי׳ סרה. ופירוש אחר בערך גד. ערך דגית דגית – נ(בבא בתרא עג.) דגית היינו בצית וכבר פירשנו בערך בצית ובכלי גומא על פני מים תרגומו ובדגיין על אפי מיא. ואחרית כן בסירות דוגה תרגומו ובנתכון בדגיגית ציידן. ערך אלת אלת – סאו לי מאלרן (פסחים כז) פי׳ הוא כמו אלה כמו שפי׳ למעלה. מחינא ליה באליתא דחקיק עליה שם (בבא בתרא עג.) וגם זה כמו כן מקל ויש ששונין מחינן לה באלוותא ומפרשינן לוחות וי״מ שהן עצים ארוכים שמנהיגין בהן את הספינה והן מורדיא דלברות. ערך רכב רכב – ע(בריש כלים) למעלה מן המרכב מושב ששוה מגעו למשאו (כלים פכ״ג) מה בין מרכב למושב מרכב חלק מגעו ממשאו פי׳ שמשאו מטמא בגדים ומגעו אין מטמא בגדים ומושב לא חלק מגעו ממשאו פי׳ אלא אפי׳ מגעו מטמא בגדים והכי תניא בסיפרא והנושא אותם מה ת״ל שיכול אין לי שמטמא במשא אלא מרכב בלבד משכב ומושב מניין ודין הוא ומה אם מרכב שאין מגעו מטמא בגדים משאו מטמא בגדים משכב ומושב שמגעו מטמא בגדים אינו דין שיהא משאן מטמא בגדים ת״ל והנושא אותם לרבות המשכב והמושב וכדומה לו מי חטאת שחלק נמי מגען ממשאן שמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמאין במגע ולא במשא כדמפרש ביומא ובנדה טומאה נמי חלק מגעה ממשאה ועשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים שהבהמה הטמאה הנוגע בה אינו מטמא בגדים והנושא מטמא בגדים זה פי׳ רבי ניסים ז״ל (פסחים ג.) בזכר קראו מרכב ובאשה קראו מושב פי׳ מרכב פיסוק רגלים ודרך גנאי באשה להזכירו אבל ברכיבת גמל וכיוצא בו שהוא משום פחד שמתירא שלא תפול אי אפשר שלא להזכיר רוכבת רכבת כתיב ואם תאמר לכתוב ישבת חסר ו׳ לא אשכחן ישבת חסר אלא למדרש או לרמוז שכל יושבת מלא יושבת בארץ עוץ יושבת תחת תומר לפיכך רכבת בלשון קצרה. (בבא בתרא יז.) שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב פירוש שכב רחים התחתון ויש בנין מכל סביבותיה טפח רכב העליונ׳ המורכבת עליה (עירובין נד) רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שהולכין מעיר לעיר וכו׳ צחורות שעושין אותן כצהרים וכו׳. מרכיבין דקלים כל יום כבר פי׳ בערך נסן (בבא בתרא סב) לה אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט׳ קבין (בבא בתרא עג. שם קד) ריכבא דדיקלא מאי תיקו פירוש משימין אילן בתוך אילן פ״א דקלים רצופין. ערך בזק בזק – פ(בחלק קט) אתייה קודשא בריך הוא לאברהם ואותביה לימיניה בזק בהון עפרא והוו חרבי בזק בהון גילי והוו גירי. (עירובין קד.) בוזקין מלח על גבי הכבש כדי שלא יחליק. (בבא בתרא עג.) דלינן גליא עד דחזינן לבי מרבעתיה דכוכבא זוטא והויא כי מיבזיק ארבעים גריוי דבזרא דחרדלא: (בראשית רבה כז) לא ידון רוחי באדם אמר רבי חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבעולם הזה היא נבזקת בכל הגוף הה״ד ואת רוחי אתן בקרבכם. (בראשית רבה נא) ויבאו המלאכים סדומה כמראה הבזק רבי יהודה בר סימון בשם רבי לוי בן פרטא כזה שבזק גפת בבירה פי׳ לשון פיזור. ויפקדם בבזק (יומא בריש גמרא דבראשונה) בזק מאי משמע דהאי בזק לישנא דמבזק הוא ודילמא שמא דמתא הוא כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר דמעיקרא כתב בבזק ולבסוף בטלאים פי׳ לישנא דמבדר כלו׳ אבנים שמשליך אדם. (ובפיסקתא דכי תשא ובילמדנו בפרש׳ כי תשא) ויפקדם בבזק כד אינון מסכינין כאילין בזקי׳ כד אינון עתירין כאילין אימריא ומפורש בהגדה מהו בזק אבן נטל מכל א׳ ומנאן באבנים כצרות אבן במרגמה תרגום היך ביזקא דכיפא בקילעא (א״ב: בנוסחאות דידן כתוב היך נקצא דטסא). ערך הרמיז הרמיז – צ(בבא בתרא עג.) אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא פי׳ שידה (א״ב פי׳ בל׳ יוני שם אליל ואמרו שהיא בעל כנפים ושליח של האליל הגדול). ערך קבנאה קבנאה – ק(בבא בתרא עג.) דהוה נקיטה אקובנאה דשורא דמחוזא פי׳ עמוד בלשון פרסי פי׳ אתר אקובאו׳ ובפאות של חומה ושמן מיי״רולי (א״ב כי קא רהיט אקופי׳ כתוב בנוסחאות ופי׳ רש״י שני החומה).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [ווערקצייג.]
ב [וואלפיש.]
ג [אנקער.]
ד [זאק.]
ה [פיהרען לייטען.]
ו [דיא ליינייאד וואס פיהרט דיא שיף.]
ז [זעגל בוים.]
ח [זעגל בום פון דער שיף.]
ט [אנקערס.]
י [שיף רידער.]
כ [ערגענצען.]
ל [לייטר, טרעפ.]
מ [באאט קאהל, קליינעס שיפעל.]
נ [פיש שיפפע.]
ס [שטעקן, רודר.]
ע [רייטען, פראפפען.]
פ [צערשטרייען.]
צ [אין גייסטער.]
ק [זיילע.]
הערות
Gemara
Peirush